הכרעת דין 19535-06-11

הכרעת דין 

הנאשם זכאי.

הנאשם מואשם הנאשם בביצוע עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"). לטענת המאשימה, בתאריך 2.2.2011 בשעה 13:00 בצומת הרחובות דוד והשלשלת בעיר העתיקה בירושלים תפס השוטר רס"ר פיטר יעקב (להלן: "השוטר פיטר") את הנאשם מחזיק בסכין מסוג לדרמן (Leatherman – להלן: "הלדרמן"). יחד עם הלדרמן החזיק הנאשם גם בשתי מקלות מסוג נונצ'אקו ומברג ללא ידית (להלן: "הכלים") (להלן: "האירוע").

טענות המאשימה בסיכומיה:

• לטענת המאשימה החיפוש שנערך בנאשם היה חוקי כיוון שלשוטר פיטר היה יסוד סביר להניח שהנאשם מחזיק בדבר מה לא חוקי. זאת לאור העובדה שהנאשם נתפס בעיר העתיקה בצומת הרחובות דוד והשלשלת, אזור רגיש מבחינה דתית וביטחונית וכן כיוון שעל גופו הייתה בליטה שעוררה את חשדו של השוטר פיטר. המאשימה מציינת שכאשר ניגש השוטר פיטר לנאשם על מנת לברר את מהות הבליטה שעל גופו. הרים הנאשם את חולצתו. אז הבחין השוטר פיטר בלדרמן ובשאר הכלים שנתפסו.
• המאשימה סוברת כי טענתו של הנאשם לפיה הכלים שנתפסו משמשים אותו לעבודתו אינה נכונה. שכן, תשובתו הראשונית של הנאשם בדו"ח הפעולה (מסומן נ/1) ובראשית הודעתו במשטרה (מסומן ת/2) הייתה שהוא מחזיק בכלים לצורך הגנה עצמית. הטענה לפיה כלים אלו משמשים את הנאשם בעבודתו הועלתה בשלב מאוחר יותר. כמו כן, הנאשם לא הביא כל ראיה לביצוע עבודה בסמיכות לאירוע, לא מבחינת הזמן ולא מבחינת המקום.
• לאור האמור סוברת המאשימה שלא עלה בידי הנאשם להוכיח שהחזיק בלדרמן למטרה כשרה, בפרט לאור העובדה שיחד עם הלדרמן נתפסו שתי נונצאקו ומברג, שגם הם כלים היכולים לשמש לתקיפה ולהגנה עצמית.

טענות הנאשם בסיכומיו:

• הנאשם טוען שהחיפוש שנערך על גופו לא היה חוקי. על כן הוא סובר שעל בית המשפט לפסול את הראיות שהושגו בחיפוש זה, בהם הלדרמן ושאר הכלים. לטענתו, במהלך האירוע ניגש אליו השוטר פיטר וביקש את אישורו לערוך עליו חיפוש. לכאורה, לפי ההלכה הקבועה בחוק ובפסיקה אם הנאשם עורר בשוטר פיטר חשד אזי הייתה לו זכות מוקנית לבצע בו חיפוש. אולם השוטר פיטר לא רשם בדו"ח הפעולה (מסומן נ/1) שהנאשם עורר בו חשד בעקבותיו הוא החליט לערוך אצלו חיפוש. לפי מה שכתוב בדו"ח הפעולה השוטר פיטר ניגש לנאשם, ביקש ממנו תעודת זהות וערך חיפוש בהסכמת הנאשם שהרים את חולצתו. הנאשם מדגיש שהעובדה שהשוטר פיטר מציין בדו"ח הפעולה שהחיפוש נעשה בהסכמת הנאשם מלמדת על כך שלא היה לו יסוד סביר לחשד כלפי הנאשם. בעניין זה מדגיש הנאשם שהוא לא הסכים לחיפוש, אלא סבר שלמעשה הוא חייב להסכים לחיפוש ואינו רשאי להתנגד אליו. גם השוטר פיטר, בעדותו, אישר שהוא לא הסביר לנאשם את זכותו לסרב לחיפוש. כן הודה השוטר פיטר שהוא לא שאל את הנאשם במפורש אם הוא מסכים לחיפוש. מן הפסיקה עולה שהסכמת הנאשם הנדרשת לצורך ביצוע חיפוש בלא צו של שופט על גופו הינה הסכמה מדעת, הסכמה שלא ניתנה במקרה דנן. אשר על כן סובר הנאשם שעל בית המשפט לפסול גם את הראיות שנתפסו במהלך החיפוש.
• עוד טוען הנאשם, שהלדרמן שנתפס עונה על הגדרת חוק העונשין לאולר, שכן לדרמן כולל פלייר ואופציות נוספות של סכין עבודה. החוק קובע שעל אולר קיימת חזקה לפיה הוא הוחזק למטרה כשרה ועל המאשימה מוטל נטל משמעותי יותר להוכיח שלא כך הוא. לכן, אם בית המשפט יקבע שאין לפסול את הראיות שהושג בחיפוש, על המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר שהלדרמן הוחזק על ידי הנאשם למטרה שאינה כשרה. בעניין זה מדגיש הנאשם שהוא לא ביצע שום עבירה אלא רק הלך ברחוב ונתפס. הנאשם סובר שלא עלה בידי המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר שהמטרה שלשמה הוחזק הלדרמן אצל הנאשם הייתה מטרה שאינה כשרה. עוד העיד הנאשם שכבר בעת האירוע הוא אמר שהנונצ'קו משמשים לאימונים והלדרמן והמברג משמשים אותו לעבודה. לאור האמור הוא סובר שהמאשימה לא הוכיחה שהכלים הוחזקו אצלו למטרה לא כשרה ברמה של מעל לכל ספק סביר. ועל כן הוא סובר שיש לזכותו מן העבירה בה הוא מואשם.

דיון והכרעה:

על מנת להכריע בעניינו של הנאשם עלינו להידרש לשתי שאלות עיקריות:

השאלה הראשונה - האם החיפוש שנערך על גופו של הנאשם נערך כדין? וכפועל יוצא מכך – אם נכריע שהחיפוש נערך שלא כדין, יהיה עלינו להכריע האם הראיות שנתפסו במסגרת חיפוש זה, בהם הלדרמן ושאר הכלים שנתפסו, כשרות?

והשאלה השנייה – האם הלדרמן עונה על הגדרת חוק העונשין לסכין או לאולר, וכפועל יוצא מכך על מי מוטל הנטל להוכיח שהלדרמן הוחזק למטרה כשרה או לא כשרה לפי דרישות סעיף 186 לחוק העונשין, ומה רמת ההוכחה הנדרשת?